#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. 1 האם המשניות בפירקין (המקבל) זה בקבלנות או בחכירות?	אמר רב פפא שני המשניות הראשונות (לבר מסיפא של הראשונה) בין בקבלנות בין בחכירות, ואח&quot;כ מה שבחכרות לא בקבלנות ומה שבקבלנות לא בחכרות.	בבא מציעא קד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. 2 ר&quot;מ (במקבל), ר' יהודה (קרבן אשתו), הלל הזקן (קידושי אנשי אלכסדריא), ר&quot;י בן קרחא (משכון), ר' יוסי (כתובה מלוה) היו דורשים לשון הדיוט (שאף אם לא כתב בשטר דינו ככתב &lt;תוס'&gt;). פרט!	"ר' מאיר במשנתנו המקבל שדה מחבירו והובירה שמין אותה כמה ראויה לעשות ונותן לו, שכך כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא.<p dir=""rtl"">ר' יהודה - אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל קרבנות שחייבת, שכך כותב לה 'אחריות דאית ליך עלי מקדמת דנא' (ע' גרסת רש&quot;י ותוס').</p><p dir=""rtl"">הלל הזקן - אנשי אלכסנדריא היו מקדשים נשותיהם ובשעת כניסתם לחופה היו חוטפים אותם מהם, ודייק הלל בכתובתם 'לכשתכנסי לחופה הוי לי לאיתו' והתיר את בניהם.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;י בן קרחא - המלוה את חברו לא ימשכננו יותר מחובו, שכך כותב לו 'תשלומתא דאית לך עלי כל קבל דיכי' {אפ' בלא כתיבה גובה מהיורשים והני כתיבה לגרעון}.</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי - מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה (לפרוע כמו שכתוב) עושין, מקום שנהגו לכפול גובה מחצה</p>"	בבא מציעא קד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קד: 1 במקום שנהגו לכפול הכתובה (מה שנותן אבי הבת לחתונה) האם גובה כפול, ומה הדין בקנו מידו?<p dir=""rtl"">ההוא גברא דאמר להו הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי בכתובתה. האם התכון ארבע מאות דהינו לכתוב שמונה מאות שיגבה ד' מאות, או שיכתבו ד' מאות שיגבה מאתים (במקום שנהגו לכפול)?</p>"	"בסתם מקום שנהגו לכפול אמר ר' יוסי שגובה רק חצי {דורש לשון הדיוט}. אמר מרימר שאם עשו קנין גובה הכל.<p dir=""rtl"">בההוא גברא אם אמר <u>תנו</u> לי ד' מאות כותבים ח' מאות, ואם אמר <u>כתבו</u> ד' מאות כותבים ד' מאות וגובה מאתים. [היו שאמרו שאם אמר לכתובתה גובה ד' מאות ואם אמר בכתובתה גובה מאתים ולא היא.]</p>"	בבא מציעא קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: 2 ההוא גברא דקיבל ארעא מחבריה אמר 'אי מוברנא לה יהיבנא לך אלפא זוזי' ואוביר שליש. האם משלם?	נהרדעי אמרו דין הוא שישלם שליש. ורבא אמר שזה אסמכתא ואינו משלם כלום ואינו כמו מי שאומר שאשלם במיטבא שכאן הגזים.	בבא מציעא קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: 3 המקבל שדה לזרוע שומשומים וזרע חיטים ועשו החיטים כמו השומשומים או יותר מהם האם מוריד לו מהמחיר משום מניעת כחש הקרקע שבחיטים מכחישה פחות, והאם כשעשה יותר מקבל נוטל את השבח?	"אין מנכה לו הכחש, דאמרי אינשי תכחוש ארעא ולא ליכחוש גברא. <p dir=""rtl"">אם השביח יותר, אין המקבל נוטל את השבח, שכמו שהוא השביח הקרקע גם השביחה.</p>"	בבא מציעא קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: 4 עיסקא כיצד היא פועלת והאם יכול המקבל לקנות בזה שיכר, והאם גובים מהבנים את זה?	"אמרי נהרדעי האי עסקא פלגא מלוה פלגא פקדון.<p dir=""rtl"">בחצי של הפקדון ודאי שאינו יכול לשתות שיכר וגובין מהיורשים. בחלק של המלוה יש שהתירו לשתות שיכר שהרי זה הלואה ורבא אסר דהכי קרי לי עיסקא שיתעסק בזה. רב אידי בר אבין אמר שנעשה מטלטלין אצל בניו ואינו גובה מהם ואמר לו רבא לכן זה נקרא עיסקא שלא יהיה מטלטלים אצלם.</p>"	בבא מציעא קד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד: 5 עיסקא אחת ושני שטרות, שני עסקים ושטר אחד, מי מפסיד?	אמר רבא עיסקא אחת ושתי שטרות המלוה מפסיד. שני עסקים ושטר אחד הלוה מפסיד.	בבא מציעא קד:		
